עולם האופנה (טוב הגזמתי, רק חובבי האופנה) חיכו לתצוגת Vetements ולא לחינם.
כאשר מעצב שמתפקד על שני בתי האופנה החזקים של היום (BalenciagaוVetements ) מציג משהו, כולם נמאים שם. ואלה שלא, מתפללים שהנוכחים בתצוגה ידאגו ל"סטוריז"של הנוכחים בתצוגה לא ייתקע.
דמנה גווסליה, שעד לא מזמן הצתייר כמעצב אופנת רחוב לגברים, החליט לשים קץ להודיס ויצר אופנת רחוב לכולם.
הוא לקח את הפריטים היום-יומיים של הסובבים אותו והכניס את כתב ידו. מי סובב אותו? נשים בגיל העמידה משכונות יוקרה, נהגי מוניות, שוטרות, פנקיסטים, מתבגרים חסרי רסן, ספרניות וכל מי ששפוגשים במטרו בסוף יום עבודה.
הוא לקח את הפריטים היום-יומיים של הסובבים אותו והכניס את כתב ידו. מי סובב אותו? נשים בגיל העמידה משכונות יוקרה, נהגי מוניות, שוטרות, פנקיסטים, מתבגרים חסרי רסן, ספרניות וכל מי ששפוגשים במטרו בסוף יום עבודה.
תצוגת בית האופנה שכה נכון לאהוב הייתה משוגעת.
יותר נכון די רגילה ועוצרת נשימה בו זמנית. וזה מה שמשוגע כאן.
הדוגמנים שכיכבו על המסלול היו אנשים רגילים, כאלה שנתקלים בהם ברחובות ערים אירופאיות.
מה שבטוח, העולם עוד לא ראה תצוגת אופנה כה הומוגנית. התכנית של דמנה הייתה להפתיע בפריטים הקטנים וההפתעה אכן הייתה. כיתוב "הוא רק חייל קטן, הוא לא אשם"על גב החולצה של חייל האו"מ, ג'קט ג'ינס אוברסייז על פאנקיסט או מזכירה חיננית ממהרת, שאת תפקידה עשתה לא אחת, מאשר הסטייליסטית של המותג לוטה וולקובה.
האלמנטים הבולטים של התצוגה:
בגדי היום-יום של המעמד הבינוני.
איפור יום-יומי וברוב המקרים ללא איפור בכלל.
פלטת הצבעים - שחור, אדום, כחול, צהוב.
הדפסי לוגו של המותג ומילים או משפטים קצרים.
שרוולים ארוכים.
אקססוריז - חגורות ארוכות מאוד, תיקי נשים וגברים.
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
התצוגה של האיש-הכה-נכון מוכיחה לנו שהאופנה הולכת לכיוון עממי, פשוט, יום-יומי, מינימליסטי.
מאסנו בהתחכמויות, אנחנו רוצים פשוט, איכותי וטוב.
החתרנות של גמנה ממשיכה. בקצב הזה יהיה קל מאוד להתבלבל האם האיש שהולך מולנו לובש מותג אייקוני או שמה שהוא קנה אותו במאה הקודמת בחנות כלבו.
זה כייף. המשיכו לחייך, זה מרגיז את ההייטרים :)
יותר נכון די רגילה ועוצרת נשימה בו זמנית. וזה מה שמשוגע כאן.
הדוגמנים שכיכבו על המסלול היו אנשים רגילים, כאלה שנתקלים בהם ברחובות ערים אירופאיות.
מה שבטוח, העולם עוד לא ראה תצוגת אופנה כה הומוגנית. התכנית של דמנה הייתה להפתיע בפריטים הקטנים וההפתעה אכן הייתה. כיתוב "הוא רק חייל קטן, הוא לא אשם"על גב החולצה של חייל האו"מ, ג'קט ג'ינס אוברסייז על פאנקיסט או מזכירה חיננית ממהרת, שאת תפקידה עשתה לא אחת, מאשר הסטייליסטית של המותג לוטה וולקובה.
האלמנטים הבולטים של התצוגה:
בגדי היום-יום של המעמד הבינוני.
איפור יום-יומי וברוב המקרים ללא איפור בכלל.
פלטת הצבעים - שחור, אדום, כחול, צהוב.
הדפסי לוגו של המותג ומילים או משפטים קצרים.
שרוולים ארוכים.
אקססוריז - חגורות ארוכות מאוד, תיקי נשים וגברים.
התצוגה של האיש-הכה-נכון מוכיחה לנו שהאופנה הולכת לכיוון עממי, פשוט, יום-יומי, מינימליסטי.
מאסנו בהתחכמויות, אנחנו רוצים פשוט, איכותי וטוב.
החתרנות של גמנה ממשיכה. בקצב הזה יהיה קל מאוד להתבלבל האם האיש שהולך מולנו לובש מותג אייקוני או שמה שהוא קנה אותו במאה הקודמת בחנות כלבו.
זה כייף. המשיכו לחייך, זה מרגיז את ההייטרים :)